גורי חתולים
גור חתולים: המדריך לפי גיל, מהלידה עד שנה
כל שלב בחיים של גור דורש משהו אחר. מפה קצרה של השנה הראשונה, עם קישור למדריך מלא לכל גיל.
הפער בין גור בן שבוע לגור בן שלושה חודשים גדול יותר מהפער בין חתול בן שנתיים לחתול בן שמונה. מה שמתאים לגיל אחד יכול להזיק באחר. לכן כמעט כל שאלה על גור מתחילה בשאלה אחרת: בן כמה הוא.
המדריך הזה עובר על השנה הראשונה, שלב אחרי שלב, ומפנה למדריך מלא לכל גיל.
איך מעריכים גיל כשאין לכם מושג
רוב האנשים שמוצאים גור לא יודעים מתי הוא נולד. אלה הסימנים המעשיים:
- עיניים סגורות, אוזניים מקופלות, חבל טבור עדיין נראה. פחות משבוע.
- עיניים פקוחות וכחולות, הליכה מגושמת. שלושה עד ארבעה שבועות.
- שיניים קטנות וחדות, משחק עם האחים. חודש ומעלה.
- צבע עיניים קבוע, ריצה וקפיצות. שבעה שבועות ומעלה.
כל הגורים נולדים עם עיניים כחולות, והצבע האמיתי מגיע רק מאוחר יותר. זו הערכה גסה, וווטרינר ידע לדייק אותה לפי השיניים בדקיקה אחת.
עד שבוע: הכל זה חום
בשבוע הראשון גור לא מווסת את חום הגוף שלו. הוא מתקרר מהר, וגור קר לא מעכל אוכל. לכן הסדר הוא תמיד חימום לפני אכילה, ולא הפוך.
האכילה היא כל שתיים עד שלוש שעות, גם בלילה, עם תחליף חלב לגורי חתולים בלבד. חלב פרה גורם לשלשול והוא הטעות הנפוצה ביותר בשלב הזה.
דבר אחד שרוב האנשים לא יודעים: גור בגיל הזה לא עושה צרכים לבד. האם מלקקת אותו כדי לעורר את זה. בלעדיה, מעבירים מגבון לח וחם על אזור הבטן אחרי כל ארוחה.
הפירוט המלא נמצא בגור בן יום: מה עושים בשעות הראשונות.
שבוע עד חודש: העולם נפתח
סביב גיל עשרה ימים העיניים נפקחות, האוזניים נפתחות, וההליכה מתחילה. האכילה מתארכת לכל שלוש שעות, ולקראת גיל חודש לארבע או חמש ארוחות ביום.
סביב ארבעה שבועות מתחיל המעבר למזון מוצק. מערבבים מזון לח לגורים עם תחליף החלב עד למרקם של דייסה, ומעבים בהדרגה על פני שבועיים. באותה תקופה מניחים ארגז חול נמוך באותו חדר. רוב הגורים מבינים לבד, בלי שנלמד אותם.
חודש עד שלושה חודשים: הוא לומד להיות חתול
זה השלב החשוב ביותר והכי קל לפספס אותו. בשבועות האלה הגור לומד מהאם ומהאחים כמה חזק מותר לנשוך, איך לשחק בלי לפגוע, ומה עושים כשמישהו מציק. גור שנלקח מהמליטה מוקדם מדי לא קיבל את השיעור הזה, וזה נראה אחר כך כנשיכות חזקות מדי במשחק.
זה גם הגיל שבו רוב הגורים עוברים לבית חדש, והגיל שבו נקבעים הרגלים שילווו אותו לכל החיים. איפה מותר לטפס, מה מותר לשרוט, ואיפה ישנים.
שלושה חודשים עד שנה: האופי מתגבש
הגוף ממשיך לגדול עד גיל שנה בערך, ובגזעים גדולים כמו מיין קון אפילו עד שנתיים. האכילה יורדת לשלוש ארוחות ביום ואז לשתיים, והמזון נשאר מסומן לגורים עד גיל שנה.
זו גם התקופה שבה כדאי לקבוע את מפת המקומות בבית. חתול צעיר שיש לו מקום גבוה משלו, מול חלון אם אפשר, לא מחפש את המקום הזה על הספה או על השידה. על למה זה עובד כתבנו בלמה חתולים בוחרים לישון גבוה.
מה צריך להכין לפני שהוא מגיע
פחות ממה שנדמה. ארגז נמוך שהוא יכול לטפס אליו, מזון מסומן לגורים מאותו סוג שהוא אכל עד עכשיו, קערת מים רחוקה מהאוכל, עמוד גירוד קטן וצעצוע על מקל. זה הכל.
מה שכן חשוב הוא להתחיל בחדר אחד סגור ולא בכל הבית. השבוע הראשון בבית החדש.
הטעויות הנפוצות
- להחליף מזון ביום המעבר. שילוב של לחץ ומזון חדש הוא הסיבה לרוב בעיות השבוע הראשון.
- לשחק איתו בידיים. חמוד בגיל חודשיים, פחות חמוד בגיל שנה.
- לפתוח לו את כל הבית ביום הראשון. מאריך את ההתאקלמות במקום לקצר אותה.
- לאמץ גור אחד לבית שריק רוב היום. שניים בדרך כלל קלים יותר, לא קשים יותר.
מתי שווה לדבר עם ווטרינר
הרבה מהדברים שכתובים כאן אפשר לעשות לבד. על אלה שווה שיחה:
- סדרת החיסונים והטיפול נגד תולעים
- עיקור, ומתי מקובל לעשות אותו
- משקל שלא עולה, או גור שנראה חלש מהאחים שלו
- שלשול שנמשך יותר מיום
- כל מצב שנראה לכם לא תקין
זו המלצה מניסיון ולא הוראה רפואית. אנחנו מוכרים ריהוט לחתולים, לא טיפול.
לאן ממשיכים מכאן
אם הגור אצלכם כבר אוכל לבד, השאלה הבאה היא מה בדיוק להאכיל. אם מצאתם אותו בחוץ, תתחילו דווקא ממצאתי גור נטוש, כי השאלה הראשונה שם היא אם בכלל צריך להרים אותו.