גור חדש בבית: השבוע הראשון

הטעות הנפוצה היא לפתוח את הקופסה בסלון ולתת לגור לחקור את כל הבית. זה מאריך את ההתאקלמות במקום לקצר אותה, והוא גם השלב שבו נקבעות הרבה הרגלים.

חדר אחד, לא כל הבית

בחרו חדר שקט עם דלת שנסגרת. חדר שינה, חדר עבודה או אפילו חדר אמבטיה גדול.

בתוכו ארבעה דברים: ארגז בקצה אחד, מים ואוכל בקצה השני, מקום מחבוא אחד, ומשהו לגרד. זה הכל.

המרחק בין הארגז לאוכל חשוב. חתולים לא עושים צרכים ליד המקום שבו הם אוכלים, ואם אין ברירה הם יבחרו מקום אחר בחדר.

הימים הראשונים

יום ראשון. לפתוח את הקופסה בחדר ולצאת. באמת. הגור יצא כשירצה, ובדרך כלל זה יקרה רק כשאף אחד לא מסתכל.

ימים שניים עד שלושה. לשבת בחדר על הרצפה, לעשות משהו אחר, ולא לנסות לגעת. שההתקרבות תבוא ממנו.

ימים ארבעה עד שבעה. משחק עם צעצוע על מקל, והרחבה איטית לשאר הבית כשהוא כבר אוכל ומשתמש בארגז ברוגע.

מה להכין מראש

• ארגז נמוך שגור יכול לטפס אליו בלי עזרה
• חול בלי בישום, בשכבה דקה
• מזון מאותו סוג שהוא אכל עד עכשיו
• קערת מים רחבה, רחוקה מהאוכל
• עמוד גירוד קטן
• צעצוע על מקל, ולא הידיים שלכם

על המזון שווה להרחיב. שאלו את המוסר מה הגור אוכל וקנו את זה, גם אם תחליפו אחרי שבועיים. החלפת מזון ביום המעבר היא הסיבה לרוב השלשולים של השבוע הראשון. מה מאכילים גור.

שלושה דברים שלא לעשות

לא להחליף מזון בימים הראשונים. לחץ ומזון חדש ביחד הם שילוב שגורם לבעיות.

לא להזמין אורחים לראות אותו. זה מפתה, וזה הדבר הכי מלחיץ שאפשר לעשות לו בשבוע הראשון.

לא להעיר אותו. גור ישן הרבה מאוד וזה תקין לגמרי.

בית עם חתול קיים

החדר הנפרד הופך מהמלצה לחובה, והתהליך ארוך יותר ממה שרוב האנשים מצפים.

הסדר שעובד: קודם ריח, אחר כך קול, ורק בסוף מפגש פנים אל פנים. מגבת שעוברת בין החדרים, או החלפה של מצעים, עושה הרבה עבודה לפני שהם בכלל נפגשים.

רוב המריבות בין חתולים מתחילות ממפגש ראשון מהיר מדי, וקשה לתקן את זה אחרי כך.

מקום גבוה מהיום הראשון

גור שיש לו מקום מוגבה משלו מרגיש בטוח מהר יותר, כי משם הוא רואה את כל החדר ואת הדלת. לא צריך לקנות כלום, קרטון על שידה עושה את העבודה בשבוע הראשון.

על למה זה עובד כתבנו בלמה חתולים בוחרים לישון גבוה. בגיל שלושה חודשים הוא יתחיל לבחור לבד את המקומות הגבוהים בבית, ואז עדיף שכבר יהיה לו מקום מורשה.

מה נורמלי בשבוע הראשון

• מחבוא מתחת למיטה או מאחורי ארון
• אכילה רק כשאף אחד לא בחדר
• שינה של הרבה שעות ביום
• יללות בלילות הראשונים

מה שפחות נורמלי ושווה עליו שיחה עם ווטרינר: סירוב מוחלט לאכול מעבר לעשרים וארבע שעות, שלשול שנמשך, או גור שלא משתמש בארגז בכלל. זו המלצה מניסיון ולא אבחנה.

שורה תחתונה

הדבר היחיד שבאמת מקצר את ההתאקלמות הוא להתחיל קטן. חדר אחד, ארבעה דברים בפנים, וסבלנות של שבוע. כל השאר יבוא לבד.